אכילה בהקשבה – קווים לדמותה

אכילה בהקשבה היא שיטה הדוגלת בהקשבה לקול הגוף.

מנגנון הרעב והשובע הוא מנגנון מולד וחיוני להישרדות.

ניתן לראות בבהירות את יעילות מנגנון הרעב והשובע בתינוקות בני יומם. כשהתינוק רעב הוא בוכה וכאשר הוא שבע, הוא מסובב את הפנים ולא רוצה לאכול יותר.

כל עוד מקשיבים לאיתותי הרעב והשובע של הגוף, המשקל תקין ומאוזן.

מה גורם לנו להפסיק לאכול לפי תחושת רעב ושובע?

1. כאשר נוצר קשר בין אוכל לרגשות. לדוגמא: כאשר אוכל ניתן כפרס או כפיצוי.

2. כאשר אנחנו מתחילים לפקפק ביכולת של הגוף שלנו לעמוד באידיאל היופי הנחשק, מתחיל ניסיון ל"אלף" את הגוף ולאכול עפ"י המלצות חיצוניות.

כאשר אנחנו אוכלים עפ"י הנחיות וגירויים חיצוניים, איתותי הרעב והשובע הופכים מעומעמים יותר וקשה לזהותם.

ניתן לחזור ולאכול על פי תחושות הגוף. יש צורך ברצון, אימון והתמדה.

"בקול הגוף - אכילה בהקשבה" היא שיטה בת 3 שלבים, המחזירה את הפוקוס לגוף.

שלב ראשון: חזרה לזיהוי אותות הרעב והשובע

בשלב זה נלמד עקרונות אשר יאפשרו לנו לקחת שליטה על התפריט האישי.

בשיטת "בקול הגוף - אכילה בהקשבה" אוכלים עפ"י הצרכים והחשקים של הגוף. יש חופש לבחור מתי, מה וכמה לאכול. אין תפריטים, אין מדידה וספירה של מזון, אין הגבלה על שעות האכילה המותרות.

החופש לבחור מה וכמה לאכול עלול לעורר חשש של איבוד שליטה ועליה במשקל, אך הניסיון מלמד שלאחר תקופת הסתגלות ואימון, כאשר מקשיבים לגוף , הגוף מצליח לאזן את צריכת המזון לפי הצרכים שלו. האכילה נעשית פעולה טבעית ואינטואיטיבית, כפי שנועדה להיות.

שלב שני: אכילה מודעת

בשלב זה נטפל בהתנהגויות אכילה מעכבות ובאכילה לא מודעת (נשנשנית).

קורה לכם לפעמים שסיימתם נסיעה ברכב ואתם לא זוכרים דבר מהדרך ?

אותה דבר מתרחש באכילה לא מודעת.

כשאוכלים בהיסח הדעת, לדוגמא מול המחשב בעבודה, אפשר לסיים את הארוחה בלי שנוכל להעריך את משך הזמן בו אכלנו, הכמות והטעם של המזון. הגענו לסוף הארוחה ואין לנו תחושת שובע וסיפוק.

נלמד להתרכז באוכל ובאכילה. נזהה את המקומות שמאתגרים את האכילה המודעת ונקבל כלים להתמודדות. בשלב זה נפסקים התקפי האכילה, האכילה הופכת מספקת ומהנה הרבה יותר.

תחושות כגון אשמה ובושה מפנות את מקומם לשליטה ,הנאה, פירגון. משלב זה הדרך לירידה במשקל קצרה.

שלב שלישי: האוכל כפתרון להתמודדות עם רגשות ומציאת טכניקות חלופיות

כאשר מדברים על אכילה רגשית ישר עולה בדמיוני תמונה של בחורה שזה עתה נפרדה מהחבר והיא חובקת גלון של גלידה ביום סגרירי כנחמה.

אכילה רגשית היא בעצם כל אכילה שאינה נובעת מתחושת רעב. אנו נחשפים לאכילה רגשית בגילאים צעירים מאד. כאשר מוצע לילד אוכל או חטיף כפרס או כנחמה , האוכל נתפס כפתרון לרגשות לא נעימים שברצוננו להדחיק.

כאשר אנו חווים שעמום, עייפות, עצב, תסכול, אכזבה וכו' אנו מחפשים הקלה ולאוכל השפעה מנחמת ומרגיעה המסיטה את תשומת הלב, ולו לזמן קצר, מתחושות או מחשבות לא נעימות.

כדי להצליח לשלוט באכילה יש לעצור את הקשר האוטומטי בין אכילה ורגשות . בתהליך נאמץ כלים אחרים להתמודד עם תחושות לא נעימות.

אכילה בהקשבה היא שיטה שמשנה את החשיבה וההתייחסות לאוכל לצמיתות.

לאחר לימוד ואימון הכלים הנלמדים, האכילה הופכת לטבעית, מהנה ומאפשרת שמירה על המשקל לטווח הארוך.