"יש מיליון דיאטות. בטוח יש שיטה כזאת שבה אצליח להתמיד,
פשוט עדיין לא מצאתי את האחת 😊".
שנים חשבתי כך. אני אנסה כל שיטה שנראית לי אפשרית,
עד שאמצא שיטה בה אוכל להתמיד לנצח.
המציאות הוכיחה לי אחרת. הצלחתי להתמיד באינספור דיאטות,
אך ברגע שפחתה המוטיבציה, חזרתי לנקודת ההתחלה.
כאשר אנו עושים שינוי תזונתי אך נשארים עם אותם מחשבות ורגשות הקשורים לאכילה,
אנחנו לא פותרים את שורש העניין.
חשוב להבין את מידת ההשפעה של הרגלי האכילה שלנו ,
על השובע שלנו ועל היכולת לשמור על משקל גוף מאוזן.
ישנם 4 דפוסי אכילה עיקריים:
אכילה הנובעת מרעב.
אכילה לצורך הנאה.
אכילה נשנשנית.
אכילה רגשית.
אכילה הנובעת מרעב – בעולם אידיאלי, אוכלים מתוך הקשבה לתחושות הגוף. כאשר רעבים אוכלים וכאשר מלאים מפסיקים לאכול, עד הפעם הבאה שחשים ברעב. אכילה מתוך רעב היא מספקת פיזית ונפשית ובדרך כלל הרבה יותר מודעת מהתנהגויות האכילה האחרות.
בטיפול בשיטת "אכילה בהקשבה" לומדים לחזור ולזהות את תחושות הרעב והשובע ומרבית האכילה הופכת להיות טבעית.
אכילה לשם הנאה – כולנו מכירים את "איך בא לי" ואכן לפעמים, נבחר לאכול משהו שיגרום לנו לכיף גדול, גם אם הגוף משדר על צורך אחר. האכילה הזו חשובה מאד! אוכל הוא אחד מתענוגות החיים וחשוב להזין גם את החשק והסיפוק.
אני תמיד ממליצה לאכול כל אוכל בצורתו האופטימלית- טרי, חם, לא שאריות וכו'.
באכילה לצורך הנאה זה חשוב עוד יותר. מטרת האכילה היא להתענג.
מנגנון החשק עובד כך:
כאשר יש אוכל המוגדר כ"אסור", החשק והתאווה לאותו אוכל עולה. כאשר אנו אוכלים את אותו "אסור", עולה תחושת אשמה שגורמת לנו להגיד "אני לא נוגע באוכל הזה יותר" ואז שוב החשק עולה והמעגל חוזר על עצמו. כאשר מגיעים להבנה שכל אוכל מותר וזמין מתי שרק הגוף יבקש, החשקים למזון אסור יורדים ורוב הזמן הגוף יבקש אוכל מזין.
שני דפוסי האכילה האלה משרתים את המטרה להזין את הגוף והנפש ולכן נרצה לשמרם. רוב הזמן נבחר לאכול מתוך רעב ולעיתים נבחר לאכול לצורך הנאה.
שני דפוסי האכילה הבאים אינם מקדמים את המטרות של אכילה מזינה ומהנה :
אכילה נשנשנית -
אכילה נשנשנית היא אכילה "על הדרך". אכילה לא מתוכננת, אקראית, בהיסח דעת.
אני מדברת על הבורקס שלקחת לדרך בתום ישיבת הצוות או הטעימות מהסיר ליד השיש או יישור העוגה מול המקרר הפתוח.
הבעיה עם אכילה נשנשנית היא שהיא עשויה להכיל ערך קלורי גבוה ובפועל הגוף לא "רושם" את האכילה כמספקת ומשביעה. תוך זמן קצר הגוף ישוב ויחוש רעב .
כדי שהגוף ירשום אכילה כמשביעה יש צורך לאכול מתוך מודעות. כך שאם בחרת לאכול עוגה ישר מהמקרר לפחות קחי כיסא 😊 (קרדיט לג'נין רות שכתבה ספר נהדר בשם זה).
אכילה רגשית
אכילה רגשית היא כל אכילה שאיננה מתוך תחושת רעב. כולנו אכלנים רגשיים במידה כזו או אחרת.
קיים קשר חזק בין אכילה לרגשות. אוכל מתקשר לזיכרונות, לתחושה של בית, לביטחון, פיצוי ועוד.
כאשר עולים רגשות לא נעימים, פעמים רבות בוחרים באוכל לטשטוש התחושות הלא נעימות. האוכל כמו מוריד את המועקה בגרון או בלב.
בדרך כלל באכילה רגשית נבחר בפחמימות פשוטות שיעלו את רמות הסרוטונין במוח ויגרמו לשיפור במצב רוח לפחות בטווח הקצר.
רגשות לא נעימים לא ישתנו כתוצאה מאכילה. אך אכילה רגשית יכולה להוסיף רגשות אשמה ובושה.
ניתן למצוא טכניקות אחרות להתמודדות עם רגשות לא נעימים.
"בקול הגוף-אכילה בהקשבה" היא אכילה מודעת, הנובעת מהקשבה ורצון להטיב עם הגוף והנפש. בעזרת אימוץ דפוסי אכילה משביעים ומספקים ניתן להגיע לאכילה טבעית, למשקל מאוזן שנעים וקל לשמור עליו.
